סיכום וועדות פירושים אחת אחרי השניה כולל חיפוש
ניווט
התקנת מוליכים 09
(09-01) – מתקן החשמל במבנה עץ (חוברת 85 – חורף 94/95)
הבעיה
נתקבלה פנייה בזו הלשון:
"האם התקנת מוליכים עם בידוד פי.וי.סי בצינור פלסטי כבה מאליו עונה על הדרישות של סעיפים 71 (א) ו-(ב) בתקנות החשמל (התקנת כבלים) תשכ"ז – 1966, ק"ת 1948"?
תשובת הועדה
7 .התקנות האמורות אינן דנות בהתקנת מוליכים אלא בהתקנת כבלים.
2 .מהתייחסות השואל לתקנה 17 ,שכותרתה:
"התקנה סמויה במבנה מעץ", מסיקה הועדה שהשאלה מתייחסת למתקן חשמל במקום של סכנת שריפה מוגברת.
3 .מצב זה נדון בתקנות בדבר התקנת מוליכים – 1970 ,ק"ת 2616 .תקנה 21 דנה ב"הגנה בפני שריפה והתפשטות אש", ובה נאמר:
(ב) במקומות שקיימת בהם סכנה מוגברת של שריפות או של התפשטות אש, לא יותקן מוליך אלא אם הוא חשוף או בעל עטיפה בלתי בעירה, וחוזק למבדדים בלתי בעירים ובלתי מתלקחים."
9 .לדעת הועדה, התקנת מוליכים מבודדים בתוך צינור כבה מאליו עונה על רוח הדרישות שבתקנה האמורה.
(09-02) – מתקן חשמל בגב קירות גבס (חוברת 58 – חורף 94/95)
בעיתונות היומית התפרסמו לאחרונה כתבות שיש בהן להטיל אימה על כל המתגוררים והעושים שימוש במבנים שבהם מותקנים קירות גבס.
בכתבות, שכנראה מקורן אחד הוא, סופר על חישמול שהורגש בעת שטיפת הרצפה, שגרמה להרטבת קיר הגבס.
בבדיקת אותו מבנה התברר, שמתקן החשמל שמאחורי הקיר היה לקוי ומוליך או מוליכי המתקן נגעו בפרופילי המתכת המקבעים את הקיר.
פעמים אחדות כבר נדונו במדור זה הבעיות המיוחדות של קירות גבס וצורת המתקן החשמלי שיש להתקין מאחורי קירות כאלה. כל אימת שהמתקן תקין – דהיינו
שבידודם של המוליכים איננו פגום, אין כל סכנה של התחשמלות מקירות גבס. מסיבה זו נדרש מתקן שיש בו בידוד כפול (מוליכים בתוך מוביל, או כבלים, אבזרי חיבור פלסטיים וכו').
מאחר שהקירות עצמם יבשים (אלא אם שופכים עליהם מים בכמות גדולה…) ומאחר שהם מותקנים על בסיס של רצועות גומי, אין למעשה מה להאריק.
סוד הבטיחות הוא בטיב המתקן החשמלי ולא בהארקת שווא.
תקנת משנה 21(ב) בתקנות מוליכים, ק"ת 2569 קובעת בפירוש:
"לא יותקן מוליך בהתקנה סמויה או חשופה, אלא במוביל ובהתאם להוראות תקנות מובילים ותקנות אלה".
(09-03) – מספר קווים או מעגלים סופיים בצינור משותף (חוברת 93 – אביב 96)
הבעיה במכתב ארוך ומנומק מפנה השואל את תשומת הלב להגדרות הלא אחידות והלא ברורות של המושגים "קו" ו"מעגל" בתקנות החשמל (התקנת מוליכים) התש"ל -1970, ק"ת ,2569כדלהלן:
מעגל או מעגל חשמלי – סדרה של מוליכים המחוברים ביניהם, שדרכם יכול לעבור זרם חשמלי;
מעגל סופי – מעגל הניזון דרך מבטח והמיועד להולכת זרם חשמלי במישרין למכשירים, לגופים צורכי זרם, או לציוד חשמלי אחר, המותקנים באותו מעגל.
קו – מעגל המחבר את מוקד האספקה ישירות או דרך מבטח עם לוח חלוקה אחד או יותר.
שאלה ראשונה: על פי ההגדרות האלה, "מעגל סופי" ו"קו" הם שני מקרים מיוחדים של "מעגל". אם לפי תקנה 13(א) אסור להעביר קווים או מעגלים שונים ומאחר שגם קו הוא מעגל, לא ברור למה הכוונה.
שאלה נוספת: האם על-פי ההיתר הניתן בתקנת משנה 13(ה) מותר להעביר באותו צינור יותר מקו אחד בכל מתקן, לרבות דירת מגורים?
שאלה שלישית: אם התשובה לשאלה השנייה היא חיובית, למה אסור להעביר שני מעגלים באותו צינור לפחות עד לתיבת המעבר המשותפת הראשונה, לפני תיבת ההסתעפות הראשונה? היתר כזה היה מקל את פתרונן של בעיות רבות במתקנים ישנים.
תשובת הועדה
א. תקנות החשמל (התקנת מוליכים) הן מיושנות למדי ואכן הגיע הזמן לעדכונן, אחרי 26 שנות שימוש בהן. עדכון ההגדרות הוא מן הדברים החשובים למניעת אי הבנות ומדגיש את הצורך שראתה הועדה בהאחדה ובעדכון ההגדרות ובהפעלת קובץ הגדרות אחיד לכל התקנות העתידיות.
ההגדרה הנוכחית של "מעגל" בתקנות מוליכים אכן אינה מובנת: מה פירוש
"סדרה של מוליכים המחוברים ביניהם שדרכם יכול לעבור זרם חשמלי"?
ההגדרות החדשות מגדירות את המושגים האמורים כדלהלן:
"מעגל – מספר מוליכים על אבזריהם, המוגנים באמצעות מבטח משותף.
מעגל סופי – מעגל המחובר ישירות למכשיר(ים) או לבתי (בתי) תקע.
קו זינה – מעגל המזין לוח.
ב. אשר להעברת שני קווים בצינור משותף – אכן מותר הדבר בכל מתקן לרבות דירות מגורים, בתנאי שמדובר בקווי זינה בלבד, דהיינו קווים המחברים במישרין מקור אספקה ללוח, או לוח אל לוח. בדירות מגורים הדבר יכול להיות מעשי בבית בן יותר מקומה אחת, או בן כמה אגפים, כאשר לכל קומה או לכל אגף יש לוח משנה משלו.
ג. השאלה, האם לאפשר העברת מעגלים שונים באותו צינור עד לתיבת המעבר הראשונה, תידון במסגרת הדיון ברביזיה שתיערך בתקנות
(09-04) – השחלת מעגלים שונים בצינור משותף
הבעיה
בתקנות החשמל (התקנת מוליכים) התש"ל – 1970( ק"ת 2569 ,)נקבע בצורה חד משמעית, בתקנה 13(א), כי:
"לא יותקנו בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים".
בהגדרות לאותן התקנות יש אבחנה ברורה בין "מעגל", היוצא ממבטח ומסתיים בגוף צורך זרם, לבין "קו", המחבר בין לוחות. מאידך, בתקנה 13 (ה), יש היתר להשחלת מוליכים המשמשים קווים שונים באותו הצינור.
לאור העובדה שאין, לדעת השואל, צורך בקווים שונים באותו צינור – מקרה שהוא לא נתקל בו – אלא יש פעמים רבות צורך בתוספת מעגלים סופיים בצינור קיים, כשאין אפשרות להוסיף צינור, הוא בדיעה שיש צורך לשנות את התקנה.
תשובת הועדה
האיסור שבתקנת משנה (א) בעינו עומד והוא הקובע. אין בדעת הועדה להרשות בצורה גורפת, התקנת מעגלים סופיים שונים בצינור משותף. הדבר יביא לסכנות אין ספור. אכן נכון שהיתר כזה היה מקל במקרים רבים על התקנת מעגלים נוספים, בניצול צינור קיים, אך הדבר מסוכן ביותר, ולכן האיסור נשאר בתוקף.
סוג המקרים היחיד, בו מותר להתקין מוליכים של קווים או מעגלים שונים בצינור אחד משותף, מוגדר בתקנת משנה 13(ב): "על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים בפעולתם ובפיקוד שלהם, ובלבד שהקווים או המעגלים מיועדים למערכות מיוחדות, לתאורה במקומות ציבוריים או למנועים ולציודם החשמלי".
דהיינו, כאשר הקווים או המעגלים הסופיים משולבים בפעולתם וחולשים על אותו מנוע או על אותו ציוד חשמל, מותר להעביר את המוליכים השונים באותו צינור. הצורך בהעברת קווים שונים בצינור משותף כמעט שלא קיים. המקרה הקונקרטי, שגרם למתן ההיתר להשחלה משותפת בצינור אחד, נובע מפנייה של חברת החשמל אל הוועדה מסיבה מיוחדת.
בעבר הרחוק חוברו מספר צרכנים של חברת החשמל לאותו נתיך ראשי שלה. היו מקרים של שני צרכנים שחוברו לנתיך ראשי של 15 אמפר, ואפילו מקרים של ארבעה צרכנים שחוברו אל נתיך של 25 אמפר. דברים אלה קרו בראשיתה של החברה, בשנות מלחמת העולם השנייה וגם בשנותיה הראשונות של המדינה. אז, הצורך לתת אספקה, אפילו מזערית, לתאורה בלבד היה חזק מהרצון לאפשר שימוש נרחב בחשמל.
במועד מאוחר יותר, כשייצור החשמל היה סדיר וחומרי ההתקנה היו בשפע, הוחלט להפריד את אלפי לוחות המונים שהיו מחוברים לקו משותף. חברת החשמל נתקלה אז בבעיה של העברת קווים נוספים מהמבטח הראשי בכניסה למבנה, אל לוחות הדיירים בקומות השונות.
דיירים רבים התנגדו להעברת צינורות או כבלים דרך חדרי המדרגות. הפתרון היחיד האפשרי היה השחלת קווים נוספים באותו צינור כדי לאפשר חיבור של כל לוח צרכן ישירות אל נתיך ראשי נפרד. למטרה זו נכתבה, למעשה, תקנת משנה (ב), שנועדה להיטיב עם הציבור ולא לגרום לסכנה. קווים אלה הם בטיפול של חברת החשמל בלבד. ואכן בתקנת משנה (ג) ניתן היתר מפורש כזה לחברת החשמל, וזו לשון התקנה.
"לעניין תקנת משנה (ב) יראו חיבורי חשמל של חברת החשמל מן הרשת עד למקום המונים החשמליים של צרכניה כקווים או כמעגלים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם."
תקנות משנה (ד) ו-(ה) מפרטות את התנאים של טיב הבידוד של מוליכים ומספרם, בתלות בקוטרם ובקוטר הצינור, אשר חלים על השחלה משותפת כאמור בתקנת משנה (ב).
תקנת משנה (ה) נוספה בתאריך מאוחר יותר, כאשר חברת החשמל ביקשה להנהיג חיבורים סטנדרטיים של 01 אמפר לצרכן ביתי. תקנה זו נותנת הקלה נוספת בדבר הצפיפות המותרת בצינור משותף וזאת כאשר חברת החשמל אחראית שלא ייגרם נזק למוליכים בזמן השחלתם. כן ניתן לחברת החשמל היתר לשימוש במוליך אפס משותף בקווים או במעגלים העוברים באותו צינור.
עד כאן ההיסטוריה. ובהווה – כפי שנאמר בראשית הפסקה – אסור השימוש בצינור משותף עבור מעגלים סופיים של צרכנים רגילים וגם במתקנים הפנימיים של חברת החשמל. שימוש כזה מותר רק בחיבורים מהרשת אל מוני הצרכנים
(09-05) – צבעי היכר של מוליכים במתקן חשמל (חוברת 63 – אביב 96)
הבעיה
בעיית צבעי ההיכר של מוליכים, תמשיך בוודאי להעסיק את הועדה, ויחלוף עוד זמן רב, עד אשר יתרגלו הכל לשינוי שהתהווה עם פרסום התיקון להתקנות הרלוונטיות בינואר 1995 ,ואשר עמד להיכנס לתוקף ביולי 1996.
השאלות שנשאלו הן:
שאלה ראשונה: בתקנת משנה 7(ג) שבתקנות החשמל (התקנת כבלים) התשכ"ז – 1968 ובתקנת משנה 11(ג) שבתקנות החשמל )התקנת מוליכים( התש"ל – 1970 נקבע:
"אם אין צבע הבידוד של המוליך או הסימון הנדרש עבורו בקצהו החופשי מאפשר זיהוי חד משמעי, יותקן בקצה האמור שרוול המסומן בהתאם לייעודו."
האם פירוש התקנה שמותר להשתמש לכל ייעוד במוליך שצבעו כלשהו, ובלבד
שקצוותיו יסומנו בשרוול, שצבעו מותאם לייעודו האמיתי של המוליך, כגון: חום
ל"מופע", כחול ל"אפס" וכו'?
תשובת הועדה
לא ולא! בכל התקנה חדשה יש להשתמש במוליכים בעלי הצבעים הנדרשים לפי תקנה 7(ב) – להתקנת כבלים ולפי תקנה 11(ב) – להתקנת מוליכים.
לגבי מתקן קיים, אין דרישה לשנות את הצבעים הקיימים, אולם אם מוסיפים במתקן קיים מוליכים או כבלים חדשים, הם חייבים להיות בעלי צבעי היכר כנדרש בתיקון לתקנות. תקנות משנה 7(ג) או 11(ג), לפי העניין, מתייחסות אך ורק
למוליכים שהותקנו כדין – בעבר, לפי הצבעים הישנים, וכעת לפי צבעי ההיכר החדשים – ומשום מה לא ניתן לזהות את צבעם בוודאות מפני שכוסו בצבע, או שצבעם התקלקל, או שהשחירו במשך הזמן וכו'. השרוולים הנדרשים, בתקנת משנה 7(ג(, מטרתם להבטיח זיהוי קל ובטוח, במקרה של ספק, ולא כדי להרשות שוב אנדרלמוסיה בצבעי המוליכים.
שאלה שניה: עקב קושי בזיהוי מוליך של "פאזה חוזרת" (מוליך המותקן בין מפסק למנורה, למשל), האם ניתן השתמש במוליך שצבעו כלשהו, ובלבד שקצוותיו יסומנו בשרוולים שצבעם חום, כמשתמע מאותן התקנות 7(ג) או 11(ג) בהתאמה?
תשובת הועדה
שוב, לא ולא! הנושא כבר נדון כמה פעמים, גם במליאת ועדת ההוראות ולמען בטיחות המתקן הוחלט שהמוליך היוצא מהמבטח שבלוח ועד למכשיר צורך הזרם, או לבית התקע שבקצה של מעגל סופי, יהיה חום לכל אורכו. המוליך החוזר מהמכשיר או מבית התקע אל הלוח יהיה חום לכל אורכו.
גם המוליך מהמפסק אל המנורה, או כל מכשיר אחר, הוא מוליך מופע וחייב להיות בצבע חום.
כידוע, מאפשרים התקנים ייצור ושימוש במוליכים חומים עם סימונים כגון, פס צבע לאורך המוליך, או הטבעת אותיות או מספרים, כדי להבדיל בין מוליכי שלושת המופעים במתקן תלת מופעי. אין כל סיבה שלא להשתמש במוליכים חומים בעלי סימון נוסף, אם רוצים להבחין בין המוליכים שבין מפסקים מחלפים, או בין מוליך אל המפסק למוליך היוצא ממנו אל המנורה או אל המכשיר הממותג.
קיימים אפוא, פתרונות טובים בלי להפר את הוראת התקנות החד-משמעית שמוליכי המופע יהיו חומים.
שאלה שלישית: תקנת משנה 7(ב)(3 )בתקנות כבלים ותקנת משנה 11 (ב)(3) שבתקנות מוליכים מתייחסות למעגלי פיקוד ובקרה. במעגלים אלה מותר צבע כלשהו, למעט צהוב, ירוק ושילוב של צהוב וירוק, אך אין הגדרה מהם מעגלי פיקוד ובקרה לצורך התקנות האלה.
תשובת הועדה
אכן, נכון שעדיין לא קיימת הגדרה ברורה של "מעגלי פיקוד ובקרה", אך אפשר
להבדיל בין:
1. מעגלים המשמשים להפעלת ציוד או מכשירים ההופכים אנרגיה חשמלית לאנרגיה אחרת, כגון אור (מנורה), חום (גוף חימום), אנרגיה מכנית (מנוע או גנרטור) או שהופכים אנרגיה חשמלית לאנרגיה חשמלית אחרת, בשינוי המתח,
התדר, המופעים וכו' (לדוגמה: טרנספורמטור).
2 .מעגלים המפעילים אמצעי מיתוג בלבד, כגון מגעונים, ממסרים, קוצבי זמן וכו', כשאמצעי מיתוג אלה מפעילים מכשירים לפי פסקה (1.) במעגלי פיקוד ובקרה יש לכלול גם את המעגלים של מכשירי מדידה ושל נורות
סימון ואת המעגלים להעברת מידע.
(09-06) – שטח חתך מינימלי של מוליך/תייל שזור חשוף מנחושת
קיימת, לכאורה, סתירה בין תקנות החשמל השונות, ביחס לשטח החתך המינימלי של מוליך/תייל שזור חשוף מנחושת.
בתקנה 7 בתקנות החשמל (התקנת מוליכים) נקבע!
"חתך המוליך
(ב) תיל שזור כאשר –
(1) הוא חשוף וחתכו הוא 25 ממ"ר או יותר.
(2) הוא מבודד ומושחל בצינור וחתכו 10 ממ"ר או יותר."
בתקנה 9 בתקנות החשמל (הארקות יסוד) נקבע:
"מוליך חיבור
מוליך החיבור יהיה בחתך של 10 ממ"ר לפחות ויכול שיהיה ללא בידוד. היה מוליך החיבור בעל בידוד, יהיה זה בצבע צהוב/ירוק כנדרש לגבי מוליך הארקה".
בתקנה 37 בתקנות החשמל )התקנת מוליכים( נקבע:
"חתך מינימלי של מוליך במתקן מתח גבוה.
א. מוליך חשוף מנחושת, המותקן במתקן חשמלי למתח גבוה, יהיה בעל חתך מינימלי של 10 ממ"ר.
ב. מוליך עשוי מתכת שאינה נחושת יהיה בעל חתך מותאם ליחס בין ערכי החוזק המכני של הנחושת ושל המתכת האחרת, ובלבד שחתכו של מוליך העשוי אלומיניום לא יפחת מ-16 ממ"ר, וחתכו של מוליך העשוי פלדה לא יפחת מ-6 ממ"ר".
בתקנה 52 בתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט) נקבע:
"מוליך הארקה וחיזוקו
ג . החתך המזערי של מוליך ההארקה המותקן בנפרד, כולו או חלקו, מיתר מוליכי המעגל יהיה כמפורט להלן:
מידות | מקום התקנה | צורת המוליך | החומר |
חתך 16 ממ"ר קוטר גיד 7.1 מ"מ | ברשת עילית | מוליך שזור | נחושת |
חתך 25 ממ"ר | טמון באדמה | מוליך שזור | נחושת |
תשובת הועדה
הטענה שקיימת סתירה בין תקנות החשמל השונות, ביחס לשטח החתך המינימלי של מוליך/תייל שזור חשוף מנחושת. אינה נכונה!
בתקנות החשמל (התקנת מוליכים) בסעיף 8, העוסק ב"התאמת חתך המוליך לעוצמת הזרם. בסעיף משנה ב', נקבע:
"מוליך הארקה יהיה בעל חתך כנדרש בתקנות הארקות".
מדרישה זו נגזרים ההבדלים, לכאורה, בין הדרישות בתקנות השונות.
בהתייחס לדרישה המופיעה בתקנה 7 בתקנות החשמל (התקנת מוליכים) המצוטטת בשאלתך, הכוונה היא שכאשר מדובר במוליך מבודד המושחל בצינור, בחתכים הקטנים מ-10 ממ"ר, מותר להשתמש במוליך יחיד או במוליך שזור . בחתך של 10 ממ"ר או יותר קיימת חובה להשתמש במוליך שזור, כדי לאפשר את השחלתו בצינור בצורה נוחה.
(09-07) – צבעי המוליכים בין לוח הפיקוד והבקרה למכונה
בהקמת מתקן חשמלי גדול, הותקנו מספר קווי ייצור אשר תוכננו ובוצעו כיחידות אינטגרליות על-ידי חברות אירופאיות.
לוחות הפיקוד והבקרה של המכונות הותקנו בחדרי MCC במרחק של כ-70-60 מטר מהמכונות, החיווט בין לוחות הפיקוד והבקרה הללו אל המכונות/המנועים המוזנים מהם, בוצע באמצעות כבלים שצבעי מוליכי המופעים בהם הוא שחור ולא חום כפי שנדרש בתקנות החשמל. (על המוליכים הללו הוטבע הסימון L3, L2, L1).
הכבלים הללו הותקנו בתעלות/מובילים נפרדים והם לא שולבו עם כבלים אחרים, ההזנות ללוחות הפיקוד והבקרה של המכונות הללו בוצעו באמצעות כבלים שצבעיהם תואמים את הנדרש בתקנות החשמל.
האם ניתן להתייחס אל לוח פיקוד ובקרה של מכונה כחלק מהמכונה, ולאפשר לבצע חיווט בין הלוח לבין המכונה בהתאם להוראות יצרן הציוד?
בבדיקת המתקן על-ידי בודקי חברת החשמל, הועלה נושא צבעי המוליכים של המופעים בחיווט בין המכונות הללו ללוחות הפיקוד והבקרה שלהם.
האם יישום מלא של הנדרש בתקנה 11ג' בתקנות החשמל (התקנת מוליכים) בה נקבע:
"אם אין צבע הבידוד של המוליך או הסימן הנדרש עבורו בקצהו החופשי מאשר זיהוי חד משמעי, יותקן בקצה האמור שרוול המסומן בהתאם לייעודו",
עונה על הנדרש בתקנות החשמל?
תשובת הוועדה
לוח בקרה הוא חלק של המכונה, ולכן מותר לסמן את הקצוות של הכבלים או של המוליכים בעזרת שרוול בר קיימא, כנקוב בתקנה 11) ג') שלתקנות החשמל (התקנת מוליכים)
(09-08) -סימון מוליכים מבודדים בכבלי פיקוד ובקרה
בתקנת משנה 7 ב' (3) בתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), העוסקת ב"צבעי זיהוי של מוליכים בכבל וסימונם", נקבע שסימון הגידים בכבל בעל 6 גידים או יותר , לרבות כבל פיקוד ובקרה – יהיה בכל צבע למעט צהוב או ירוק .
תקנים ישראליים 473 , 1516 , אימצו את הדרישות האלו
השאלה שלי היא כיצד יש לסמן את הגידים של כבל פיקוד בעל 2 עד 5 גידים ?
הערות :
1. בהתאם לעיל צריך להיות צבעוני .
2. אם נסמן ממוספר, איך מבטיחים של ישמש להעברת הספק ? בהתאם לת"י צבע המעטה הינו ירוק עבור גידים מבודדים XKPE ושחור עבור בידוד PVC .
אולי למצוא צבע שונה לכבלי פיקוד ?
תשובת הוועדה
בתקנה משנה 7(א) בתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך נקבע: " בידוד כל מוליך בכל יהיה בעל צבע מיוחד המתאים לייעודו; הצבע יהיה בר קיימא ונוח לזיהוי". בתקנת משנה 7 ב' (1) מפורטים הצבעים של בידוד מוליכי מופע , אפס והארקה. תקנת משנה 7 ב' (3) המתייחסת לכבל בעל 6 גידים או יותר , לרבות כבל לפיקוד ולבקרה מאפשרת שימוש בכל צבע למעט שילוב של צהוב/ירוק.
אי לכך בכבל פיקוד בעל 2 עד 5 גידים יש להשתמש בצבע המאפשר זיהוי המוליך ושאינו שילוב של צהוב/ירוק, בחול (אם אינו מוליך אפס), חום (אם אינו מוליך מופע).במידה ולא משתמשים בצבע מיוחד לכל מוליך, יש להוסיף מספר למוליך כדי שיהיה נוח לזיהוי ואפשר לצרף גם המילה "פיקוד".
(09-09) – חתך מזערי של מוליכי נחושת שזורים גמישים
השואל מבקש התייחסות להתקנת מוליכי נחושת שזורים וגמישים.
בתקנת משנה )7ב( בתקנות החשמל "התקנת מוליכים" נקבע:
"תיל יהיה שזור כאשר –
(1) הוא חשוף וחתכו הוא 25 ממ"ר או יותר.
(2) הוא מבודד ומושחל בצינור וחתכו 10 ממ"ר או יותר."
לטענת השואל, נפוץ השימוש במוליכים שזורים גמישים בתוך לוחות.
האם מותר להשתמש במוליכים שזורים גמישים בעלי חתך מינימלי של 10 ממ"ר בקו הזנה ללוח ראשי, בקו הזנה ללוח משנה או במעגל סופי?
בתקנת משנה 20 (ג) בתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט) נקבע:
"הוסף מוליך חדש או כבל חדש ללוח הקיים או ללוח שהוחלף בלי החלפת יתר כבלי הלוח ומוליכיו הישנים, יהיה בידוד המוליך החדש או בידוד כל מוליך שבכבל החדש בצבעי הבידוד כנדרש בתקנות החשמל )התקנת מוליכים,( או תקנות החשמל )התקנת כבלים,( לפי העניין; על הקצוות של כל מוליך או כבל קיים המחובר ללוח יותקנו סימני זיהוי כגון שרוולים, בצבעים הנדרשים, לרבות סימון ברור ובר–קיימא של המופעים במעגל תלת–מופעי."
בהתאם לאמור לעיל ניתן להבין, שמותר להחליף מוליך אחד מתוך קבוצה של מוליכים – בתנאי שהוא יהיה בעל אותו צבע בידוד, וכמובן, בהתאם לנדרש בתקנות החשמל.
בהנחה ששימוש במוליך שזור גמיש מותר, האם מותר שאחד המוליכים שיוחלפו מתוך קבוצה של מוליכים קשיחים יהיה מוליך שזור גמיש, בתנאי שהוא בהתאם לחוק ובחתך של 10 ממ"ר לפחות?
תשובת הוועדה
אכן, בתקנת משנה )7ב( לתקנות החשמל )התקנת מוליכים,( תקנה העוסקת ב"חתכי המוליך," נקבע:
"תיל יהיה שזור כאשר –
(1) הוא חשוף, וחתכו הוא ,25 ממ"ר או יותר.
(2) הוא מבודד ומושחל בצינור, וחתכו 10 ממ"ר או יותר."
מותר להשתמש במוליך שזור גמיש בעל חתך מזערי של 10 ממ"ר הן בקו הזנה ללוח ראשי או ללוח משנה והן במעגל סופי. מותר להחליף בקבוצת מוליכים קשיחים את אחד המוליכים במוליך שזור גמיש, בתנאי ששטח החתך המזערי שלו הוא 10 ממ"ר לפחות. ההתקנה של מוליך שזור גמיש צריכה להתבצע בהתאם לנדרש בתקנות החשמל הרלבנטיות.
לתשומת לבך, קיימת בעייתיות בהשחלת מוליך שזור גמיש בצינור מבחינת החוזק המכני הנדרש לצורך ההשחלה.
לידיעתך, בימים אלה מבצעת ועדת ההוראות רביזיה בתקנות החשמל )התקנת מוליכים,( ובמסגרת רביזיה זו תדון הוועדה גם בהתקנת מוליכים שזורים גמישים.
(09-10) העברת מוליכי/כבלי חשמל וכבלי תקשורת בצינור משותף
במערכת תאורה המבוקרת בשיטת DALI (Digital Addressable Lighting Interface) מועברת בקרת המשנקים של גופי התאורה והאביזרים השונים בעזרת זוג מוליכי בקרה. המתח במערכת בקרה זו אינו מתח בטיחות נמוך מאוד (Safety Extra Low Voltage) באירופה מקובל להעביר את מוליכי הבקרה באותם כבלים ו/או מובלים (למשל תעלות) בהם עוברים מוליכי הזינה של גופי התאורה. במקרה זה מוליכי הבקרה הם מוליכים שהבידוד שלהם עומד במתח מוליכי הזינה של גופי התאורה.
האם בהתאם לתקנות החשמל שבתוקף מותר במיתקני חשמל בארץ להעביר את מוליכי הבקרה ואת מוליכי הזינה של גופי התאורה באותם כבלים ו/או מובלים מסוג צינורות?
תשובת הוועדה
התייחסות לשאלה ניתן למצוא בשתי תקנות חשמל: תקנות החשמל (התקנת מוליכים) ותקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך
בתקנה 13 לתקנות החשמל (התקנת מוליכים) נקבע:
(1) לא יותקנו בצינור אחד מוליכים מבודדים המשמשים קווים או מעגלים שונים.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להתקין בצינור אחד מוליכים המשמשים קווים או מעגלים שונים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם, ובלבד שהקווים או המעגלים מיועדים למערכות מיוחדות, לתאורה במקומות ציבוריים או למנועים ולציודם החשמלי.
(3) הותקנו מוליכים מבודדים בצינור אחד בהתאם להוראות תקנת משנה (ב), יהיה בידוד המוליכים מותאם למתח הגבוה ביותר של הקו או המעגל שבצינור המשותף. בתקנה 10 לתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך) נקבע:
(1) צינור ישמש כבל רב גידי אחד בלבד או שלושה כבלים חד גידיים המשמשים אותו קו או מעגל.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (ד) רשאי מתקין –
(א) להעביר באותו צינור כבלים המשמשים אותה מערכת ומשולבים בפעולתה.
(ב) להוסיף לכבל קיים בצינור קיים כבל אחד נוסף, זולת אם אין דרך אחרת להתקנתו, ובלבד שלא ייגרם נזק לשני הכבלים בעת ההשחלה או עקב צפיפות בצינור. (3 (לא יותקנו בצינור משותף כבל ומוליך מבודד, למעט מוליך הארקה (PE) , ולא יותקנו בו שירותים אחרים. לאור האמור לעיל, התקנה בצינור משותף של מוליכים או כבלים המשמשים מעגלים שונים מותרת – בכפוף לעמידה בדרישות שפורטו לעיל.
(09-11) – כבל משותף להעברת זינה חשמלית, פיקוד ותקשורת
תוך כדי עבודה על הכנת תקן כבלי קואקס, עלה שנהוג בכבלי תדר-רדיו להעביר בנוסף לאותות (ת"ר, וידאו ושמע) גם מתחי זינה ופיקוד. בכבלי ת"ר (כבלי קואקס) נהוג להשתמש במוליך נוסף, תחת אותו מעטה, להעברת מתחי עבודה למגברים המותקנים סמוך לאנטנה (מתחים נמוכים מאוד, בדרך כלל 12 או 50 וולט זרם ישר). לעיתים הסיכוך של כבלי הקואקס משמש גם לחיבור הארקה.
בוועדת התקינה שדנה באישור תקן זה הועלו טענות שמבנה כבל שכזה נוגד את הנקבע בתקנות החשמל. מבדיקה שביצעתי, התרשמתי שבהתאם לתקנות החשמל, הנושא אינו ברור באופן חד-משמעי.
האם מותר להשתמש בכבל קואקס בו עוברים אותות (תדר רדיו, וידאו ושמע) הכולל גם מוליכי זינה במתח נמוך מאוד אשר נמצאים תחת אותו מעטה חיצוני?
תשובת הוועדה
בתקנת משנה 13(ב) לתקנות החשמל (התקנת מוליכים) נקבע:
"…. ניתן להתקין בצינור אחד מוליכים המשמשים קווים או מעגלים שונים המשולבים בפעולתם ובפיקוד שלהם, ובלבד שהקווים או המעגלים מיועדים למערכות מיוחדות, לתאורה במקומות ציבוריים או למנועים ולציודם
החשמלי".
בתקנת משנה 13)ד) לתקנות החשמל (התקנת מוליכים) נקבע:
"הותקנו מוליכים מבודדים בצינור אחד בהתאם להוראות תקנת משנה (ב), יהיה בידוד המוליכים מותאם למתח הגבוה ביותר של הקו או המעגל שבצינור המשותף".
לאור האמור לעיל, מותר להשתמש בכבל המיועד לתדר רדיו (קואקס) תוך שילוב של מוליכים המיועדים לזינה ולפיקוד הנמצאים כולם תחת מעטה חיצוני אחד, ובלבד שרמת הבידוד של כל המוליכים הנמצאים תחת אותו
מעטה תהיה מתאימה למתח הגבוה ביותר הצפוי בכל המוליכים שבכבל.
(09-12) – חתך מזערי של מוליך האפס
בתקנות החשמל קיימת אי-בהירות לגבי החתך המזערי של מוליך האפס: קיימים מקרים בהם ההתייחסות היא לחתך מזערי של מוליך ה-PEN.
במבנים יבילים או במכולות בעלי קונסטרוקציה מתכתית שהוסבו גם למגורים, שבהם הותקנה מערכת חשמל, אני דורש ומקפיד כדלקמן:
•כל מעגלי היציאה יוגנו באמצעות מפסק מגן )ממסר פחת(, בדומה לנדרש לגבי לוחות דירתיים.
•ליד הלוח יותקן פס הארקות המקובע למבנה.
•אל פס ההארקות יחוברו מוליך הארקה רציף מהאלקטרודה, שני מוליכי הארקה מהקונסטרוקציה המתכתית (מוליכי ההארקה יחוברו לקונסטרוקציה בשני מקומות שונים), ומוליך הארקה מתעלות הפח.
•כל אביזר מתכתי שאינו מחובר באמצעות ריתוך אל הקונסטרוקציה יגושר אליה באמצעות גיד נחושת.
•במקרה של מספר מבנים המותקנים אחד ליד השני אני דורש גישור ביניהם באמצעות פס או גיד נחושת )אם תתנתק הארקה לאחד המבנים,הרי שבגלל הרצף הגלווני תתקבל הארקה ממקור של מבנה אחר(.
•במבנים הללו, מקור ההארקה היא אלקטרודה מקומית. אני לא מקבל את צנרת המים כאלקטרודה, לאור העובדה שהצנרת עכשווית אינה מתכתית, והיא חשופה לאיכול, לגניבת גידים וכו‘.
•אני ממליץ על ביצוע בדיקות תקופתיות (אחת לשנה) של מערך ההגנה בפני חישמול.
תשובת הוועדה
להלן התייחסות לנושאים שעלו במכתבך:
בתקנת משנה 8(א) לתקנות החשמל (התקנת מוליכים) נקבע:
”מוליך יהיה בעל חתך מתאים לעוצמת הזרם המיועד לעבור בו, לתנאי המקום ולאופן התקנתו“.
דרישה זו חלה על כל מוליך כולל מוליך האפס.
כמו כן, בחלק מתקנות החשמל קיימת התייחסות למוליך ה-PEN ,ובחלק מהתקנות – למוליך האפס. לדוגמא:
•תקנה 44 לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט ) עוסקת ב“חתך מוליך PEN ברשת כבלים תת-קרקעית“.
•תקנה 7 לתקנות החשמל (התקנת רשתות חשמל עיליות במתח עד 1000 וולט) עוסקת ב“חתך מזערי של מוליך אפס (N )או מוליך PEN.”
בפרק ההגדרות המופיע בתקנות החשמל )הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1000 וולט( נמצאות ההגדרות הבאות:
מוליך אפס (N) – מוליך המחובר לנקודת האפס של מקור הזינה ונוטל חלק בתמסורת אנרגיה חשמלית.
מוליך PEN – מוליך המשמש בו-זמנית כמוליך הארקה וכמוליך אפס.
המשמעות היא, שבמצב עבודה ללא תקלה מוליך ה-PEN משמש כמוליך אפס, ולכן הדרישות לגבי חתך מוליך ה-PEN מתאימות גם עבור מוליך האפס.
לגבי ההגנה של מוליך האפס, באפשרותך לקרוא פירוש קודם של ועדת הפירושים המופיע באתר האינטרנט של חברת החשמל: 04-10“ הגנה על מוליך האפס“.
מיפרט לבדיקת מיתקני חשמל במבנים יבילים צריך להתבסס על הנדרש בתקנות החשמל הרלבנטיות. בכתיבת מיפרט כאמור באפשרותך להיעזר במיפרט של מכון התקנים הישראלי מפמ“כ 412“ – מיפרט החשמל לבתים
יבילים“ (ספטמבר 1990.)
לתשומת ליבך, בהתאם לפסיקות קודמות של ועדת הפירושים, מותר לחבר בין הארקות של מבנים סמוכים בתנאים הבאים בלבד:
•המבנים כולם מוגנים בפני חישמול באמצעות הארקת הגנה (TT)
•המבנים כולם מוגנים בפני חישמול באמצעות איפוס (TN-S)
(09-13) התקנת סופית על מוליך שזור הפועל במתח נמוך מאוד
האם בהתאם לתקנות החשמל קיימת חובה להתקין סופית על מוליך שזור הפועל במתח נמוך מאוד?
תשובת הוועדה
בתקנת משנה 16(א) לתקנות חשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה
על מתח נמוך) נקבע:
”המחבר קצה של מוליך יחברו רק באבזר תקני המיועד לכך…"
יחד עם זאת, בתקנת משנה 53(ב) לתקנות החשמל (התקנת מוליכים) נקבע: ”על אף האמור בתקנת משנה )א( ניתן לוותר במוליך שזור על נעל כבל או התקן מיוחד, אם הדקי החיבור של האבזר בנויים באופן או מצוידים בהתקן
המבטיחים חיבור יעיל…"
(09-14) – חיבור בין מוליכים
בתקנה 50 בתקנות החשמל )התקנת מוליכים( – "אופן חיבור מוליכים", נקבע:
"(א) לא ייעשה חיבור בין מוליכים אלא באמצעות מהדקים תקניים מותאמים לחתך המוליך, באמצעות ברגים, באמצעות מסמרות, על-ידי חיבור מכני בלחיצה, על-ידי אינוך או על-ידי ריתוך.
(ב) נעשה החיבור בין המוליכים על-ידי אינוך, יהיה החומר המאנך בלתי- מאכל ובלתי-מאוכל.
(ג)נעשה החיבור בין המוליכים בתיבה והמוליך הוא בחתך עד 6 ממ"ר כשהוא עשוי נחושת או 10 ממ"ר כשהוא עשוי אלומיניום, אין להשתמש בסימרור, בריתוך, באינוך או בחיבור אחר שאינו ניתן להפרדה".
לטענת השואל, ניתן להבין מכאן כי ההגדרות לחיבור בין מוליכים מוגבלות לתיבת חיבורים, וכי ההגבלה בסעיף ג' בתקנה 50 אינה תקפה ללוח חשמל. נשאלת השאלה: האם לוח חשמל נחשב כתיבה לצורך חיבור מוליכים?
תשובה
בהתאם לתקנת משנה 50(ג(, אכן, בתיבה אסור חיבור שאינו ניתן להפרדה, למוליכים בחתך עד הנ"ל.
בתקנה 1 בתקנות אלו נקבע :
"תיבה – אבזר תקני ממתכת, מחומר פלסטי או מחומר אחר, שנועד לשמש מקום לטיפול במוליכים וכיסוי מגן על מוליכים ועל הציוד החשמלי המותקן בו".
בתקנה 1 לתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט) נקבע:
"לוח – מסד והציוד החשמלי המורכב עליו להבטחה של מיתקן חשמל, לפיקוד ולפיקוח"
מכאן, שמסקנתך נכונה, ולוח חשמל אינו נחשב כתיבה. אופן הארכת המוליכים נתון לשיקול דעתו של החשמלאי המבצע. תשומת לבך מופנית לנושא בידוד מקום החיבור.
(09-15) – צבעי בידוד מוליכים
במסגרת עבודתה של ועדת תקינה של מכון התקנים בנושא בטיחות בתקני חשמל התגלה, כי צבעי הבידוד של מוליכים במעגל תלת- מופעי המוגדרים בתקנות החשמל אינם מתאימים לצבעים הנהוגים בתקנים הבינלאומיים. כתוצאה מכך, ועל מנת לעמוד בדרישות תקנות החשמל, נדרש לצפות/לסמן את המוליכים של מכשירי חשמל בעלי כבל תלת-מופעי המיובאים לישראל בשרוולי בידוד בצבעים המתאימים לתקנות החשמל.
נשאלת השאלה: האם ניתן לתקן את הגדרות הצבעים שבתקנות החשמל
כך שיתאימו לתקינה הבינלאומית?
יתרה מזאת: האם על פתיל זינה של מכשיר חלות תקנות החשמל בדבר צבעי הבידוד?
תשובת הוועדה
הוועדה מודה לך על הפניית תשומת ליבה לנושא חשוב זה, ותפעל, בעת הכנת רביזיה לתקנות, לביצוע ההתאמה לתקנים האירופאיים. על פי תקנה 1 בתקנות החשמל )מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט(:
"מעגל סופי – מעגל חשמל שתחילתו במבטח הקרוב ביותר במעגל למכשיר חשמלי או לבית תקע וסיומו במכשיר או בבית התקע".
צבעי המוליכים במתקן החשמל (שהמעגל הסופי הוא חלק ממנו) נקבעו בתקנה 11 בתקנות החשמל (התקנת מוליכים).
פתיל הזינה המורכב במפעל על-ידי יצרן המכשיר החשמלי הוא חלק מהמכשיר, ולכן הנאמר בתקנות האמורות אינו חל עליו; כלומר, סיומו של המעגל הסופי הוא בקצוות פתיל הזינה – במקרה שאין בו תקע.
הוועדה ממליצה להגדיר את גבולות המכשיר בהתאם לאמור בתקנים הישראליים הרלבנטיים