נושא : אלקטרודת הארקה

בס"ד‏ ‏‏‏יום רביעי 14 ספטמבר 2022

לאחר מספר שאלות בנושא הגענו לנושא חשוב אך נראה מובן מאליו אותו נבאר עד לסופו
כרגיל בנושאים אלו אנחנו מתחילים תחילה מציטוטים מתקנות החשמל.

ציטוטים נבחרים מתקנות החשמל

תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חשמול במתח עד 1000 וולט), תשנא-1991

1. פרק 11

(א) גופי מתכת המשמשים כאלקטרודה יהיו טמונים באדמה או בתוך בטון הטמון באדמה, יבואו במגע מתמיד ויעיל עם האדמה והתנגדות המגע תהיה נמוכה תמיד כדי לקיים את תכליות ההארקה.
(ב) אלקטרודה תהיה מנחושת, פלדה, ברזל יצוק או חומר מוליך אחר; ממדיה, סגולותיה ואופן התקנתה יבטיחו אריכות ימים וחיסון בפני שיתוך.
(ג) בקרקע בעלת תכונות איכול גבוהות יש להשתמש באלקטרודה עמידה בפני איכול (כגון: נחושת, פלדה מצופה נגד איכול) או להגן עליה כראוי, כגון על ידי הטמנה בבטון.
(ד) אלקטרודה תהיה מותאמת לעוצמת הזרם הצפוי לעבור דרכה.

1. פרק 18

(א)  המידות המזעריות של אלקטרודה יהיו כמפורט להלן:

מהטבלה השארנו רק את המוטות כי זה מה שאנחנו רוצים לדבר עליו

שימושים

בארץ קיימים מספר סוגים שונים של אתרים שונים אשר נסמכים על אלקטרודת הארקה כאמצעי הארקה שלהן לדוגמה

1. מכולות משרדים או קרוונים
2. אתרי בניה
3. גנרטורים ארעיים
4. מרכזיות תאורה .
5. מבנים לפני 1980 אשר לא מסתמכים על צנרת המים.
6. מרכזיות הוט .
7. מרכזיות טלפוניה.
8. ועוד שלל מקומות כאלו ואחרים.

סוג החומר

בארץ קיים תקן ת"י 1742 אשר מגדיר את הדרישות עבור אלקטרודת הארקה , אלקטרודות תקן הנמכרות בארץ הינם 19 מ"מ והם אינם נחושת מלאה אלא פלדה מצופה בודדים ודרישות מיוחדות ניתן לפגוש פלדה מגולוונת ,לפי הטבלה מחוק החשמל אם הייתה האלקטרודה נחושת טהורה היא הייתה צריכה להיות 10 מטרים לפחות .

• תמונה מספר 1: מבנה אלקטרודה הארקה

מהלך ההחדרה

על מנת להחדיר אלקטרודה לאדמה ישנם מספר חלקים אשר מתחברים יחדיו

1. ראש חדירה – מולבש בקצה האלקטרודה על מנת לבצע החדרה לאדמה בצורה קלה ואם יהיה אבנים קטנות הוא יחדור אותם ולא יתקע כמו בראש לא שפיצי.
2. אלקטרודת הארדה אורך סטנדרטי של מוט הארקה הוא 1.5 מטר ובשל כך אלקטרודה אחת לא מספיקה ונדרש לפחות 2
3. מופה לאלקטרודה – מולבשת כאשר נדרש להאריך את האלקטרודה על מנת להגיע לערך התנגדות כלפי המסה של האדמה הרצויה
4. ראש חבטה נועד לשמור על האלקטרודה מפני המכות אשר היא מקבלת בהחדרה שלה לאדמה
5. שוחה – על מנת שהאלקטרודה לא תהווה מכשול באדמה ותהיה לחשמלאי נקודת ביקורת לבדיקה ומעקב מכניסים את השוחה לגובה 0 של הרצפה ובכך לא יוצרת מכשול בולט מהקרקע בכל נקודה אשר מותקנת.

• תמונה מספר2: תרשים מערך החדרת אלקטרודה הארקה

מדידות וערכים

כאשר מחדירים אלקטרודת הארקה לאדמה לא מספיק לבדוק את לולאת התקלה בסיום , אלא לבדוק את התנגדות האלקטרודה כלפי המסה של האדמה והסיבה לכך היא שמסלול התקלה בלולאת התקלה עלול להיסגר דרך מוליכים אחרים ולא בהכרח דרך האלקטרודה המקומית.

תמונה מספר 3 : צורת חיבור אלקטרודות למדידה

מדידת התנגדות אלקטרודה כלפי המסה של האדמה באמצעות 3 אלקטרודות (slope method)

שיטת שלוש הנקודות היא שיטת הבדיקה האמינה ביותר למדידה והיא משמשת למדידת התנגדות האלקטרודה כלפי המסה של האדמה. המכשיר משתמש ב3 אלקטרודות האחת האלקטרודה אותה נרצה למדוד השנייה אלקטרודת עזר אשר מוחדרת לאדמה על מנת למדוד זרם ואלקטרודה שלישית מוחדרת לאדמה על מנת למדוד מתח, חישוב ההתנגדות מתבסס על חוק אום Re=U/I.
מכשיר המדידה מחובר לאלקטרודה הנבדקת, אלקטרודת זרם מוחדרת לאדמה הרחק ככל האפשר מהאלקטרודה הנבדקת ואלקטרודת המתח מוחדרת לאדמה ונמדדת במרחקים שונים על מנת לייצר את עקומת התנגדות האלקטרודה לאחר ניסויים הגיעו למסקנה כי כאשר אנחנו במרחק של 62 אחוז מהמרחק בין אלקטרודת הזרם לאלקטרודה הנמדדת ערך האלקטרודה מייצג את הערך התנגדות האלקטרודה על מנת לוודא כי אנחנו במרחק הנכון ניקח את האלקטרודה 10 אחוז אחורה כלומר 52 אחוז מהמרחק בין אלקטרודת הזרם לאלקטרודה הנמדדת נרשום את תוצאת המדידה ולאחר מכן ניקח מדידה ו10 אחוז קדימה כלומר 72 אחוז מהמרחק בין אלקטרודת הזרם לאלקטרודה הנמדדת נרשום את תוצאת המדידה והתוצאה אמורה להיות RE_52%<RE_62%<RE_72% אם לא קיבלנו תוצאות מדידה העונות למשוואה המסקנה המתבקשת אנחנו לא במיקום הנכון ויש להתרחק עוד עם אלקטרודת הזרם.

• נקודה חשובה – כל מוליכי הארקה נדרשים להיות מנותקים מהאלקטרודה בעת המדידה
• מרחק אלקטרודת הזרם דהיינו המרחק (D) הינו של פי 5 מעומק האלקטרודה הנמדדת.

בהצלחה